עברית ואני

ללמוד את השפה עברית זה ממש חשוב לי בגלל שזה השפה שהמון המשפחה שלי מדברים רק את השפה הזאת. שאני הולכת לארץ לבקר חברים ומשפחה זה ממש חשוב לי שאני יכולה לא רק לדבר איתם בלי לחץ בערבית אבל גם שאני יכולה להרגיש את האנרגיה שבאה מהשפה הזאת (הלינגו/ואייבים). ואני מרגישה מאוד מאושרת מתי שאני יכולה לדבר עברית באמריקה כי אני יכולה להרגיש את ההרגשה שרק ישראל יכולה להביא, עם זה מתי שאני מתקשרת לאבא שלי בטלפון או בכיתה של עברית 159 שלי.

כשנולדתי בארץ וגרתי שם כשהייתי קטנה, דיברתי המון באנגלית עם אמא שלי ובכל אופן שני, דיברתי כמובן בעברית. בגלל זה עברית זה לא רק מה שאני אוהבת מהארץ אבל זה גם מזכיר את הילדות.

שלמדתי עברית בחיים שלי הרגשתי שזה לא מעניין אותי לקרוא או לכתוב בערבית טוב. אבל עכשיו אחרי כמה שנים אני רואה שזה כישור מאוד חשוב. בכל מקרה עכשיו אני ממש רוצה להשתפר בקריאה וכתיבה שלי בגלל שבני דודים בגיל שהם מקבלים טלפונים ואני רוצה לדבר איתם עוד יותר, ואני לא רוצה לדבר איתם רק כמו אמריקאית. וגם דודה שלי עכשיו אימצה ילד והוא לא יודע אנגלית בכלל אז אני לא רוצה שיסתכלו עלי רק כמו אמריקאית.

מתי שאני מדברת עברית אני מרגישה שאיך שאני מדברת זה עוד יותר שונה מאיך שאני מדברת באנגלית ובסך הכל האנרגיה שאני מרגישה מתישהו כשאני מדברת עברית זה עוד יותר בנוח. ויש מילים וביטויים בעברית שיש הרגשה כל כך בנוח שממש אין מילים כאלו באנגלית.

עברית היא שפה שנותן לי המון אופציות להרגיש קרובה עם הארץ וישראלים.

סינמה סבאיא

ראיתי את הסרט בכיתה עברית שלי ואני חשבתי שהסרט הזה היה מדהים וממש כדאי לכם לראות אותו. אם יש לכם כמעט שעתיים זמן בלי לחץ להיות איפשהו אז הסרט הזה יהיה בדיוק מה שכדאי לכם לראות. זה סרט די איטי החזקת הדממה לסרט חזקה מאוד. הסרט זה על רוצה של בנות שעושים כיתה בשביל האוניברסיטה והכיתה על צילום. הבנות בכיתה הזאת היו מכל מקום בארץ, הבנות היו ידיעות וערביות חצי מהבנות היו מבוגרות ועוד חצי היו צעירות. הקורס הזה היה פעם אחד בשבוע וכולם היו חייבים לבוא. עם שיעור הסרט הזה רואים את החיים של כל הבנות והבעיות בחיים שיש להם. המנהלת והמורה של הכיתה דוחפת אנשים לדבר על הרגשות שלהם בזמן שהם למדו בשיעור שלה חצי מהנשים כן דיברו על רגשותיהן והחצי השני לא. בסופו של דבר, הבמאית השתמשה בצילומים שלהם כדי ליצור סרט משלה והאנשים בכיתה כעסו עליה על כך שיצרה סרט שאמור להישאר אישי הסרט מסיים עם השאלה של עם העבודה שהבנות עשו בכיתה באמת שווה אותם או שזה סתם היה קורס אחד שלא היה שום משמעות עמוקה יותר הסרט מתחיל ומסיים בכמעט אותו. סרט.סך הכל אני חושבת שהסרט הזה היה מאוד טוב שכדאי לכולם לראות את זה גם אם לא מדברים עברית או ערבית.

‏מסעדה הודו

המסעדה היחידה שאני אכלתי פה עוד יותר מפעם אחת הוא שייחקן אוכל רחוב הודי. המסעדה הזאת ממש מעניין כי זה המסעדה היחידה שבתוך הכניסה של הקולאז’ עזרא סתאילז מורס. הבניין של המסעדה הזה ממש לא נראה כמו הבניינים של השני קולאז’ המכוערים האלו. אבל הארכיטקטורה היא לא הדבר הטוב היחיד במסעדה הזו. האוכל ההודו שיש להם הוא מצוין! וזה גם לא יקר, זה עולה בערך 20 דולר לכל איש לאכול שם והם גם נותנים המון אוכל. והבאבים במסעדה חבל על הזמן. אני ממליץ על עוף החמאה למרות שהוא קצת חרי. אני זוכרת הפעם הראשונה שהכנתי במסעדה הזאת זה היה לפני שנתיים בפעם הראשונה שביקרתי את יא. אני הייתי עם אחד מהבנות מהנבחרת סקווש, והלכנו לאכול שם אחרי שראיתי את כל האוניברסיטה. אני זוכרת שחשבתי שזה היה המקום הכי יפה שאי פעם ראיתי וחשבתי שהאוכל שייאל לנותן בחדרי אוכל זה יהיה 

בדיוק דומה לאוכל שיש במסעדה הזאת אבל טעיתי. 

אין לי תמונות מהמסעדה הזה אז לקחתי אחד בגוגל:)

‏פנקייקים עם האהבה ובלי גלוטן

אוכל שאני ממש אוהבת לחם בלי גלוטן. 

 המצרכים הם..

2 ביצים

בננה אחת

שליש כוס שיבולת שועל

קצת חלב

קצת קנמון

קצת וניל

שמן קוקוס

תתחילו עם בלאנדר ותשמעו את הבננה, חלב, שתי הביצים, שליש כוס שיבולת שועל, ואת הכינה מונ והבנילה בתוך הבלנדר. בכל מקרה יכולים לשים כל המצרכים בבלנדר חוץ מה שמן קוקוס. אחרי שתעלה כתם הגוש גוש של הבלנדר, אפילו את הגז וסימו את השמן קוקוס במחבת. כל פנקייק חייב להיות ממש קטן, כי אין הפנקייקים האלו קמח. אז, הופכים את הפקק אחרי שתי דקות. ואחרי זה סיימתם. אני אוהבת לשים חתיכות של בננה ,חמאת בוטנים, וקצת דבש מעל הפנקייקים.  

השנה החדשה

דבר אחד שאני מצטערת על זה שבשנה שעברה לא ממש ניסיתי המון להיות קרובה עם אחות שלי. זה היה השנה ראשונה שלה ביוניברסיטי לא התקשרתי יאללה מספיק ועכשיו אני רואה כמה קשה זה למצוץ זמן להתקשר ולדבר עם המשפחה של שני בני ורס איתה. בית יכולה לנסות לשים עוד זמן לשלוח לטקסטים להתקש לאחותי. 

שתי דברים שאני רוצה לעשות בשנה הזאת הם:

  1. לעשות דברים ביוניברסיטי שממש מעניינים אותי ולא סתם כי אני חושבת שזה יהיה טוב לאיזה סוג קריירה. אני מרגישה שיש קצת לחץ עכשיו לדעת מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי אחרי יוניברסיטה. ואני לא רוצה להיות יותר מדי עסוקה עם עבודה שלום מעניין אותי.

2. אני רוצה גם למצות זמן כל יום להתקשר למשפחה שלי ולהיות כמה שאני יכולה עם החברים שלי. אני ממש קרובה אמא ואבא שלי זה ממש חשוב לי לדבר איתם כמה שאני יכולה. זאת כמה אומרת שאני רוצה להתקשר ולדבר עם האחות שלעוד יותר השנה הזאת. 

המקום שאני הכי אוהבת לעשות שיעורי בית בו זה ספרייה שטרלינג. מיפני שזה השנה ראשונה שלי ורק התחלנו לפני שלושה שבועות, אני עדיין לא יודעת איפה בתוך שטרלינג שהכי אהוב עליי. 

להגיע שם מהכיתה שלנו, רק צריכים לקחת את המעלית ולצאת מהבניין ולחצות את הכביש ולפנות ימינה לכמה מטרים והגעתם!

טאקי

שהייתי קטנה ושגרתי בארץ, כל שבת הלכתי לירושלים לבקר את סבא וסבתא שלי. שיחקתי עם האחות שלי והבת דודה שלי, וגם כל מישהו שהוא הסכים לשחק איתי את המשחק טאקי. הייתי אוכלת קרטיבים אננס אחרי שאכלנו ארוחת ערב, וכל הזמן שיחקנו באותו מקום על הספה ליד החלון. היה חושש מהלילה אבל עדיין ראינו את הפיצוצים מחתונות מהחלון. אני זוכרת שכל הקלפים היו דויקי מי הקרטיבים שמומס מתי ששיחק נו. ליד הספה שאל שיחקנו היה שולחן גדולה עם הנרות משבט. כל פעם שחיכיתי לטור שלי אני זוכרת סתכל טי על האף נר מן המס, רציתי לגעת בדוֹנַג של הנר, אבל סבתא אף פעם לא מרשה לי. סבתא שלי הייתה שמה מוסיקה קלאסי לפני ואחרי אכלנו ארוחת ערב. היא גם אףפעם לא הייתה נותנת לי לנצח בתקיא.נראה לי ששיחקנו שעתיים כל שבת. אחרי השנתיים האלו, שסוף סוף החלטנו להפסיק לשחק הלכתי לישון על הספה וקמתי במיטה שלי בכרמייוסף.

שלום שלום!

This image requires alt text, but the alt text is currently blank. Either add alt text or mark the image as decorative.שלום כולם! שמי מיקה, ואני בשנה הראשונה שלי. נולדתי בארץ ועכשיו אני גרה בניו יורק. דברים שאני אוהבת לעשות זה לשחק סקווש ולהיות עם חברים. 

לקחתי את התמונה הזה שעשיתי בטיול עם אבא שלי בצפון.

hebrew blog post

Hello world!

Welcome to your brand new blog at Yale University CampusPress.

To get started, simply log in, edit or delete this post and check out all the other options available to you.

For assistance, visit our comprehensive support site, check out our Edublogs User Guide guide or stop by The Edublogs Forums to chat with other edubloggers.

You can also subscribe to our free publication, The Edublogger, which is jammed with helpful tips, ideas and more.

— CampusPress