המקום שאני מאוד אוהבת בייל

המקום שאני מאוד אוהבת בייל הוא ספריית בייניקי. אני מאוד אוהבת ללמוד בספריה הזאת, כי אין הרבה אנשים ויש שקט שם. יש גם הרבה ספרים עתיקים ויפים מאוד, והם במיוחד מעניינים אותי בגלל שאני לומדת היסטוריה. הספות שם מאוד נוחות וגדולות, ותצוגת הספרים כל כך יפה. אז בכל פעם שהחברים והמשפחה שלי מקליפורניה מבקרים אותי בייל, אני מראה להם את הספרייה הזו. כדי להגיע משיעור העברית שלנו, חוצים את רחוב יורק והולכים ישר ברחוב אלכסנדר ווק. אחד פונה שמאלה ברחוב היי ויורד במדרגות כדי ללכת לספריית בייניקי. גם לי נעים ונוח שהספרייה קרובה לכיתה העברית. אבל יש בעיה: הספרייה הזו נסגרת בחמש אחרי-הצהריים, וזה מוקדם מדי.

שחמט

משחק הלוח שאני הכי אוהבת לשחק הוא שחמט. זה בגלל שלא הייתה לנו טלוויזיה בבית שלי, ולכן כשהיינו ילדים, האח שלי ואני נהנינו לשחק במשחקים במקום לצפות בטלוויזיה. האבא שלנו לימד אותנו לראשונה איך לשחק שח, והוא היה מאוד סבלני ואדיב איתנו כשניסינו ללמוד והוא ענה על כל השאלות שלנו. אני חושבת ששיחקנו שחמט כמעט כל יום. האח שלי היה הרבה יותר טוב ממני בשחמט כאשר היינו ילדים, אז אני ניסיתי כמיטב יכולתי להשתפר על ידי צפייה בסרטונים של שחמטאים מקצועיים.
בבית הספר, אחי ואני הצטרפנו למועדון שחמט. הפכתי לסגן נשיא המועדון, ואחי נודע כ”אלוף השחמט” במועדון.
כאשר הוא ואני קיבלנו כל אחד מחשבים משלנו, התחלנו לשחק שחמט במחשב. עם זאת, למרות שיכולנו לשחק שח מתי שרצינו, התגעגענו ליכולת לשחק שח אחד עם השני ולהחזיק בכלי השח. לאחר מכן, התחלנו לשחק שחמט באופן אישי, וגילינו שזה היה הרבה יותר כיף כי זה גם העלה זיכרונות מהזמן שהיינו ילדים קטנים. התחלנו גם לשחק משחקי לוח אחרים ביחד, כמו קאתן ומונופול.

לידיה

 

שלום

אני מדברת קוריאנית בביתי עם המשפחה שלי, ואני מדברת אנגלית עם החברים שלי באוניברסיטת ייל, אבל אני חושבת שאני רוצה להתאמן יותר לדבר עברית. כאשר אני לא לומדת, אני אוהבת לקרוא ספרים, להלחין ולטייל בטבע.

 

בקולג׳ ברנפורד